#בחירות (פייסבוק שחרית, ספטמבר 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, ספטמבר 2019)

יש לי בני משפחה רבים בצרפת. משיחותיי עימם אני לומד דברים מדאיגים על מצבם הנוכחי של היהודים שם, על האנטישמיות (הלא תמיד סמויה) המבעבעת ובכלל על העתיד הסבוך והלא ברור של יחסיה של צרפת עם מיעוטיה, היהודים אך גם המוסלמים. אם בכל זאת יש נקודות אור בדבריהם, הן קשורות על פי רוב לישראל שמעוררת אצלם תחושות גאווה עמוקות, גם אם הם אינם מסכימים תמיד עם מעשיה. היחס הזה, שהוא יסוד מוסד בזהותם, הוא הבסיס לסולידריות היהודית העתיקה של "כל ישראל ערבין זה לזה", גם אם בתצורתה החדשה, והוא אחד היסודות האיתנים ביותר שעליהם נשענת מדינת ישראל – ברמה הפוליטית, הכלכלית והמוסרית. אם יש אפוא נושא שבמובנים רבים כלל לא אמור להיות אישיו במערכת הבחירות – זהו הנושא. לכן, הפיכת היהודים האמריקאיים לפיונים במאבק הפוליטי בארה"ב, תוך שימוש ברמיזות אנטישמיות קלאסיות לגבי מידת נאמנותם, מוכרחה היתה להיות קו אדום, לא-מפלגתי, בשיח הישראלי. אסור שאינטרסים פוליטיים רגעיים, או מחלוקות אידיאולוגיות, קשות ככל שתהיינה, יפרמו את מחוייבותה העמוקה של ישראל לשלומם של כלל יהודי העולם, זו שהופכת אותה למושא גאוותם. מה חבל שקולו הצלול של נשיא המדינה היה הקול הכמעט יחיד שנשמע בהקשר של הציווי המוסרי המובהק הזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *