בעקבות הכתבה במוסף "הארץ" (פייסבוק שחרית, 1/3/2016)

בעקבות הכתבה במוסף "הארץ" (פייסבוק שחרית, 1/3/2016)

1. מאיפה יבוא הכסף?
כפי שהסברנו בכתבה ובנייר העמדה, חלק יבוא ממיסוי של אוצרות הטבע (גז, קרקע אבל גם מים מינרליים ומס פחמן), חלק מחיסכון בהוצאות מדינת הרווחה (דמי אבטלה, מלגות, הבטחת הכנסה, צמצום הביורוקרטיה הגדולה של הביטוח הלאומי (ולפעמים הפוגענית – ע"ע משה סילמן ז"ל)), חלק ממיסוי נוסף על המאיונים העליונים (יש רעיונות רבים) ואולי גם המעסיקים (שמזה כמה שנים הפסיקו להשתתף בהוצאות הביטוח הלאומי של עובדיהם, למשל), העמקת המאבק בהון השחור… צריך גם לזכור שבכל המקומות מדברים על תשלום רק לבגירים (ביחד אולי עם תוספת בגין כל ילד).
בכל מקרה, יש הרבה רעיונות, אבל אנחנו עדיין לא שם (למרות שזה כמובן שלב סופר-חשוב). בשלב הזה כדאי קודם להשעות את השיפוטים האוטומטיים שיש לנו, לפתוח את הראש (ואת הלב) לרעיון זה, ולדון בינינו על שאלות יסוד: "מהם צרכים", "מהי עבודה?", "מהו פנאי?"… זה היופי של הרעיון הזה שהוא יכול להוביל לשינויים כמעט כל נקודה בחיים שלנו.
*
2. "אנשים לא יעבדו"
הניסויים שנעשו בעולם הראו שהרוב המכריע של האנשים לא הפסיקו לעבוד עקב קבלת משכורת בסיס. זה די הגיוני. "העבודה היא חיינו" במובן עמוק מאוד. אנחנו מגדירים ומודדים את עצמנו לפיה, וקשה לי מאוד להניח שהרוב הגדול של האנשים יפסיק לעבוד מהיום למחר. הם ירצו להמשיך ולשמר את אורח החיים שלהם (נסיעות, בילויים וכו'). מה כן? זה יכול לגרום לאנשים לקחת סיכונים ולפתח עסקים קטנים ויוזמות חברתיות, זה יכול להוביל אנשים להרחיב את זמן ההתנדבות שלהם (בהחלט אפשר לחשוב – אולי בשלב ראשון – על התנייה מסויימת של משכורת הבסיס בסוג של התנדבות קהילתית), זה יגרום להורים להיות יותר עם הילדים שלהם, זה אולי יצריך פחות עובדי סיעוד, זה יכול להחיות חיי קהילה, זה ישחרר נשים, וזה גם בהחלט יכול לצמצם את תרבות הצריכה… זה גם יגרום לנו להסתכל אחרת על עבודה עצומה שנעשית כיום בלא תשלום (בעיקר בידי נשים, כידוע) – מה שכינינו "כלכלת האהבה". כפי שאמרתי בכתבה, זו השלכת אבן למים והאדוות שלה יכולות להיות לא צפויות.
*
3. "רוצים כסף? לכו לעבוד"
הבעיה בישראל היא לא שאנשים לא יוצאים לעבוד. אחוזי ההשתתפות בשוק העבודה בישראל הם כבר בממוצע ה-OECD והם רק ממשיכים לצמוח. הבעיה היא השכר הנמוך והמוקפא – קרוב לשלושה רבעים מהישראלים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק וכשליש משתכר עד שכר מינימום. כשזה המצב, לא מפתיע שכרבע מהאוכלוסיה נמצא מתחת לקו העוני ושנדרשות לא פחות מ-12.5 שנות עבודה כדי לקנות דירה. מצב דברים זה, שמקשה על קיום רמת חיים נאותה ובפרט על רכישת הכשרה והשכלה נאותות, פוגע לאורך זמן הן בלכידות החברתית והן בפיתוח הכלכלי. כפי שליה אמרה בכתבה, משכורת בסיס יכולה לעזור וליישר את מגרש המשחקים וליצור שוויון הזדמנויות אמיתי.
*
4. "זה לא יקרה לעולם!"
הכתבה זכתה כבר לכ-5,000 (!) שיתופים ותגובות – לא זוכר שראיתי דבר כזה כבר הרבה זמן. זה מצביע על הצמאון האדיר הקיים כיום לרעיונות חדשים ומעוררי תקווה. בסוף, זה בידיים שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *