כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 25/4/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 25/4/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

היום מציינים בישראל את יום כדור הארץ, שכן התאריך העולמי, ה-22 באפריל נפל על ליל הסדר. ביום זה התקיים טקס חגיגי של חתימה על הסכם האקלים, אליו הצליחו מדינות העולם להגיע כנגד כל הסיכויים לאחר עשרים שנה של דיונים עקרים. וכך ביום שישי נשבר שיא חדש כאשר 175 מדינות, כולל ישראל, חתמו על ההסכם. מעולם לא חתמו כל כך הרבה מדינות על הסכם גלובלי כבר ביום הראשון לפתיחתו לחתימה.

נדמה שכולם מרגישים שהאקלים השתגע, והמסר של מדעני האקלים אינו יכול להיות בהיר וחריף יותר – זו שעת חירום פלנטרית: אנחנו הדור האחרון שעוד יכול לפעול כדי למנוע את האסונות שעתידים להתרחש אם לא נעצור את ההתחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ככתוב בהסכם. כדי להצליח בכך, כל המדינות חייבות להתגייס למשימה והמדינות העשירות חייבות לסייע לעניות.

שינוי אקלים הוא נושא מדעי- הנידון בשפה מקצועית וקשה להבנה, אך הוא בעיקר נושא כלכלי-חברתי-קיומי: מיליוני אנשים כבר נפגעים מבצורות קשות, התפשטות מחלות, שטפונות וסופות ומספר פליטי האקלים הולך וגדל. לכן לפני הכל זהו נושא מוסרי. איך נוכל להביט בעיני ילדינו ונכדינו כשישאלו אותנו: מדוע לא פעלתם כשעוד אפשר היה? האסונות שמתרחשים כיום במקומות רבים בעולם – הם רק טריילר לתסריט אותו יחוו ילדינו אם לא נפעל בנחישות ובאומץ כבר עכשיו.

ואנחנו לא עושים זאת: המחוייבות שישראל לקחה על עצמה בהסכם האקלים היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות. מעבר לבושה – יש פה גם גול עצמי. השקעה באנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית בצורה חברתית היא מדיניות שיכולה לייצר מקומות עבודה, להקטין את התחלואה מזיהום אויר ולהקטין את חשבונות החשמל של כולנו. ואם המדינה תשקיע באנרגיות מתחדשות באופן מועדף בישובים מוחלשים התועלת החברתית תהיה כפולה ומכופלת.
אז למה אנחנו מחכים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *