כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 30/5, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 30/5, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

בסוף השבוע האחרון פרסמו בכירים בקרן המטבע הבינלאומית מאמר יוצא דופן שניתן לתארו כמעט במונחים דתיים של הכאה על חטא (השימוש במינוח דתי אינו מוגזם כאן כל עיקר: השיח הכלכלי של העשורים האחרונים הציג את עצמו באמצעות הביטוי (TINA – There is no Alternative, קרי – זו המדיניות הכלכלית היחידה האפשרית, בכל מצב, בכל מקום ובכל עת).

המאמר קבע שהמדיניות הניאו-ליברלית שהקרן הטיפה לה במשך עשורים ושהופעלה כמעט בכל מקום ברחבי הגלובוס, הזיקה יותר מאשר הועילה, בעיקר בתחום שבו היא התיימרה "לספק תוצאות" – הצמיחה הכלכלית. ואכן, כלכלני הקרן קובעים כי המדיניות הזו – ובעיקר שני העיקרים שלה: צמצום תפקיד הממשלה במשק והסרת המגבלות על תנועות ההון, בעיקר הספקולטיבי – העמיקה את אי-השוויון שבתורו פגע ועיכב את הצמיחה הכלכלית. זאת, בין השאר משום שמדובר במדיניות המעודדת תנודתיות פיננסית שפגיעתה החברתית היא הרסנית. למעשה, הכלכלנים קובעים כי אחד המרכיבים המבניים של השיטה הניאו-ליברלית היא התרחשות בלתי-פוסקת של משברים כלכליים.

במילים פשוטות: זו לא טעות – זו מדיניות.

הכלכלנים יוצאים גם כנגד מדיניות הריסון התקציבי בכל מחיר ומזכירים שצנע כלכלי אינו יכול להיות יעד חברתי-כלכלי. ממשלה איננה משק-בית שאסור לו להיות באוברדראפט, וצמצום מהיר מדי של החוב לא רק שאינו מוביל לצמיחה כלכלית, אלא יש לו מחירים חברתיים קשים מאוד.

סביר להניח שהמאמר החשוב הזה יכה גלים בעולם ומותר אף לקוות שהוא יגיע לאוזניהם של מקבלי ההחלטות בירושלים שנוהגים להתייחס ביראה רבה לעמדת קרן המטבע ולפעול על-פי ציווייה. הפרטות (מבתי סוהר ועד בוחני נהיגה, משירותי רווחה ועד שר"פ) וקיצוצי תקציב (זוכרים את הסיפור על "האיש הרזה" שנאלץ לסחוב על גבו השחוח את "האיש השמן"?) והפחתת חוב וצמצום גרעון (אתם רוצים להיות יוון או ספרד? ספרד או יוון?) מצויים כידוע על סדר היום הכלכלי-פוליטי שלנו מזה שלושה עשורים לפחות.

כדאי לזכור: כלכלה איננה מדע מדויק. ההכרעות הכלכליות והחברתיות משוקעות כולן בשיקולים ערכיים, ולכן לכלכלנים לא צריכה להיות בלעדיות בעיצובן. האם תקציבי החינוך לגיל הרך או הרפואה מונעת הם בגדר הוצאה? או שמא מדובר דווקא בהשקעה מושכלת שמחוללת צמיחה ומונעת מראש בעיות חברתיות עתידיות? לפיכך, יש לקיים דיון ציבורי מעמיק ומושכל שיפרוץ אל מעבר לשיח הכלכלי ה"מקצועני" ויערב תובנות מתחומי דעת שונים שתאפשרנה להגיע להכרעות חכמות, למען הטוב המשותף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *