לקראת משאל העם ביוון (פייסבוק שחרית, 5.7.2015)

לקראת משאל העם ביוון (פייסבוק שחרית, 5.7.2015)

הכל כבר נכתב על משאל העם שנערך היום ביוון: המשך הצנע או חזרה לדראכמה? ציפראס "הבזבזן" או מרקל "האחראית"? האם ומתי מוסרי לא להחזיר חובות? אך חייבים לכתוב, ושוב לכתוב, על ההיבט הדמוקרטי של העניין. לא רק בגלל שמפתה להגג, לרגל משאל העם, על חזרתה של הדמוקרטיה הישירה לערש הדמוקרטיה, אלא משום שזו הסוגיה האמיתית העומדת בפתח. ראשי האיחוד האירופי אינם מסתירים את עמדתם לגבי הממשלה שבחר העם היווני לפני חמישה חודשים. דמוקרטיה או לא דמוקרטיה – הם מתעבים את מפלגת סיריזה שמנסה, מאז בחירתה, לפעול לצמצום מדיניות הצנע שחונקת את יוון מזה שש שנים (מסתבר שכל צעד נוגד-צנע מחייב קבלת אישור מהנציבות האירופית), ושעלולה להפוך את יוון – שהתוצר שלה כבר התרסק ביותר מ-25%; שהאבטלה בה מגיעה ל-25% (50% מהצעירים); ש-40% מילדיה חיים מתחת לקו העוני; שכמעט 300,000 מאזרחיה היגרו ממנה; ושאפילו מחלת המלריה שבה להופיע בה – לאזור מוכה אסון, מדינת עולם שלישי אירופית.
מצב הדברים שבו הטכנוקרטים האירופים – בעיקר הגרמנים שבהם למרבה הצער – דוחים כל הצעה לפריסת החובות (אפילו קרן המטבע הבינלאומית הציעה זאת ביום חמישי האחרון!) ואף לשמיטת חלק מהם, מתעלמים מרצון העם היווני, ובעיקר, מצרכיו האנושיים הבסיסיים ביותר – בריאות, פנסיה, קורת גג – מטיל צל כבד מאוד על מוסריותו של האיחוד האירופי ושל מטרותיו הנאצלות. אין זה פלא שיאניס וארופאקיס, שר האוצר היווני הכריזמטי, דימה את הסכמי ההלוואות עם יוון להסכמי ורסאיי שרמסו ומוטטו את כלכלת גרמניה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
ברור, אגב, שגם ליוונים נותרה עוד עבודה רבה: משק ריכוזי המצוי בשליטתם של חמישה טייקונים; תרבות שלטון מושחתת שמקדשת מעטפות כסף; הוצאות בטחוניות מטורפות; ואליטות תאבות-בצע שבמשך שנים, באופן בלתי-פטריוטי בעליל, חמקו מתשלומי מס והבריחו את כספם למקלטי מס, באופן שהוביל למעשה למיטוטה של המדינה היוונית. מי שרואה דמיון בין תיאור מצב דברים זה, למתרחש במדינה אחרת, לא רחוקה, עושה זאת על אחריותו בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *