אלטרנטיבות סקנדינביות

אלטרנטיבות סקנדינביות

שיחה טיפוסיות שינהל איש השמאל החברתי אודות "המצב" תסתיים בדרך-כלל, כאשר בן-השיח הינו אדם הגון, באמירה מסוג: "אתה צודק, זה באמת לא בסדר, אבל מה האלטרנטיבה שלכם?"
אז יופרחו לחלל האוויר מונחים כמו "סולידריות", "תכנון כלכלי", "עבודה מאורגנת" ו"שירות ציבורי חזק". כשילחץ יותר לקיר תיאמר בקול רם המילה המפורשת: "סקנדינביה".
מספר מאמרים שהופיעו ברשת באחרונה מאפשרים לפרוט את האופציה הסקנדינבית לקצת יותר פרטים.

דנמרק, למשל. בשנת 1993, האבטלה בדנמרק עמדה על 11%. החל משנת 2000 היא עומדת על כ-5%. גם אחוז ההשתתפות בכוח העבודה עלה מ-72% ל-76%. במקביל לכך, ולהבדיל מאשר במדינות האנגלו-סקסיות התאצ'ריסטיות, נשמרו בדנמרק רמת מיסוי גבוהה ושירותי רווחה מתקדמים. איך עושים זאת? פטנט מוכר – רפורמה במערכת תשלומי ההעברה. אבל בעוד שבישראל מאמצים את תכנית ויסקונסין , בדנמרק קוצצה אמנם תקופת הזכאות לדמי אבטלה במחצית ל…4 שנים (בישראל תקופת הזכאות היא 175 יום), אך זאת ללא פגיעה בשיעורם (עד 90% מהשכר הקודם – להבדיל מהשחיקה הנמשכת ברמתם של דמי האבטלה בישראל), ותוך הקמת מערכת הכשרה מקצועית מסועפת, במימון ציבורי, שהמובטל מחוייב להשתתף בה כתנאי לשמירה על רמה גבוהה של זכויות סוציאליות. זהו מצב קלאסי של win-win, שכן לעובדים (שמשפרים את סיכוייהם בשוק העבודה), לאיגודי העובדים (שמשתתפים בהכשרת העובדים) [כתבה עליהם הופיעה לאחרונה גם ב"הארץ"] ולמעסיקים (שזוכים בעובדים בעלי הכשרה טובה יותר) יש אינטרס משותף בהצלחת התכנית. אלמנט מרכזי נוסף, מעורר קנאה, התורם להצלחה הוא מחוייבותם הרבה של עובדי הציבור בדנמרק לנורמות חזקות של שיוויוניות וסולידריות. במצב דברים כזה, לגיטימי הרבה יותר לדרוש מהמובטל "ללכת לעבוד", ולהטיל עליו סנקציות בגין סירובו.

פינלנד הוכרזה בפורום הכלכלי בדאבוס כמדינה בעלת הכלכלה התחרותית ביותר. כיצד קורה הפלא הזה במדינה שגודל אוכלוסייתה כשל ישראל? חינוך, חינוך, חינוך. וביתר פירוט:

  1. ההשקעה הציבורית בחינוך בפינלנד היא הגבוהה בעולם.
  2. התלמידים לומדים באותו בית-ספר מגיל 7 עד גיל 16, ללא פיצול בין יסודי לתיכון, ללא הפרדה בין תלמידים חלשים לחזקים. כך מובטח שוויון הזדמנויות אמיתי.
  3. כל התלמידים זכאים לארוחה חמה בבית הספר. בחינם.
  4. אין שכר-לימוד באוניברסיטאות.
  5. חופשות ארוכות יותר.
  6. אחוזי ידיעת קרוא וכתוב הגבוהים בעולם.

בקיצור – קחו את המלצות ועדת דברת, שימו לידן מינוס ותקבלו את פינלנד. שבדיה נחשבה תמיד לנושאת הדגל של הסוציאל-דמוקרטיה. הלחצים הגלובליים מהווים אתגר לא פשוט, אולם הכלכלה השבדית עומדת בו באופן מעורר כבוד: רמת מיסוי גבוהה, שירות ציבורי גדול, פערי הכנסות נמוכים (שנייה רק לדנמרק), כמעט כל העובדים מאוגדים (ולכן אין שכר מינימום ואין כמעט עובדים עניים), והיא עדיין בצמרת העולמית בכל מדדי הקידמה החברתית – תמותת תינוקות, תוחלת חיים וידיעת קרוא וכתוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *