Browsed by
קטגוריה: מאמרי דעה

המאבק בתאונות עבודה בבניין 
נמצא בידי הבנקים (ביחד עם אדר גרין וגלית צברי, פורסם ב-The Marker, 22.5.2016)

המאבק בתאונות עבודה בבניין 
נמצא בידי הבנקים (ביחד עם אדר גרין וגלית צברי, פורסם ב-The Marker, 22.5.2016)

ריבוי התאונות הקשות והקטלניות בענף הבנייה עלה באחרונה למודעות הציבורית בישראל, הרבה בזכות פועלה של "הקואליציה למאבק בתאונות הבניין" ובזכות כלי תקשורת, שהחלו לסקר את התחום ואינם מרפים מן העניין. הקואליציה וכלי התקשורת מתרכזים, ובצדק, בשאלת הפיקוח והאכיפה של החוק ובמקומם של פקחי משרד הכלכלה שעובדים בתת־תקינה משוועת ובלי אמצעים; של המשטרה, שחסרה בה מודעות למאפיינים המיוחדים של אתרי התאונות האלה; של הפרקליטות, שממעיטה להגיש כתבי אישום; ושל בתי המשפט, שבמקרים הנדירים שמגיעים לדיון מסתפקים בקנסות קלים. ואולם יש זווית…

Read More Read More

ארבע הערות על בג"ץ מתווה הגז (פורסם באתר "העוקץ", 28.3.2016 וכן כפוסט בפינה השבועית "כלכלה אנושית" בפייסבוק שחרית)

ארבע הערות על בג"ץ מתווה הגז (פורסם באתר "העוקץ", 28.3.2016 וכן כפוסט בפינה השבועית "כלכלה אנושית" בפייסבוק שחרית)

1. יש שופטים בירושלים. למרות הלחץ האדיר של הממשלה, לרבות הופעה תקדימית של ראש ממשלה בפני השופטים; ולמרות השתדלנות העצומה של תאגידי הגז, לרבות פעילות לוביסטית של נשיא ארה"ב לשעבר (לטובת תאגיד שבמניותיו מחזיק גם מזכיר המדינה הנוכחי), פגישות רבות בארבע עיניים בין תשובה לנתניהו ותמיכה גורפת של כמעט כל העיתונות הישראלית – קיבלו שופטי בג"ץ את ההחלטה המשפטית היחידה האפשרית – ביטול "פסקת היציבות" המקנה למונופול הגז חסינות רגולטורית כמעט בלתי-מוגבלת בזמן. גם בית משפט מרוסן כמו בית המשפט…

Read More Read More

פערים בלתי נסבלים (פורסם ב"גלובס", 10.2.16) (נוסח מלא)

פערים בלתי נסבלים (פורסם ב"גלובס", 10.2.16) (נוסח מלא)

"[המורה] אמר, נניח שכיתה זו היא האומה. ואומה זו יש לה חמישים מליון כסף. האין אומה זו שרויה בשגשוג כלכלי? תלמידה מספר עשרים, האין אומה זו שרויה בשגשוג כלכלי? כלום אינך בת לאומה עשירה?" "ומה ענית את?" שאלה לואיזה. "העלמה לואיזה, אמרתי שאיני יודעת. שאינני יכולה לדעת אם אני בת לאומה עשירה או לא, כל עוד אינני יודעת בידי מי הכסף, ואם משהו ממנו שייך לי. אבל זו לא היתה תשובה ממין השאלה. לא תשובה לעניין", אמרה סיסי ומחתה את…

Read More Read More

לפני שטפטוף החרם יהפוך למבול (התפרסם ב"הארץ", 3.2.16)

לפני שטפטוף החרם יהפוך למבול (התפרסם ב"הארץ", 3.2.16)

לפני כחודש הודיעה קרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית בארה"ב על החלטתה למשוך את השקעותיה מחמשת הבנקים הישראלים הגדולים וכן מחברת "שיכון ובינוי", בשל פעילותם בהתנחלויות. צעד זה מהווה עדות נוספת להצלחת השימוש בשיח "עסקים וזכויות אדם" במאבק נגד שימור השליטה של ישראל בשטחים, שיח שחדר בשנים האחרונות למיינסטרים. ביוני 2011 אישרה מועצת זכויות האדם של האו"ם "עקרונות מנחים על עסקים וזכויות אדם", שאף כי אינם מחייבים — עדיין — מבחינה משפטית, הם הופכים בהדרגה לסטנדרט שלפיו מדינות ותאגידים "מתיישרים". על…

Read More Read More

טובה הקבוצה על האחד (עם ד"ר ליה אטינגר) (Ynet, 8.12.15)

טובה הקבוצה על האחד (עם ד"ר ליה אטינגר) (Ynet, 8.12.15)

בכיתה ח'4 המורה גליה מתחילה כל שיעור בבוחן בקיאות על החומר של השיעור הקודם. חמשת המצטיינים בכיתה זוכים בציון לשבח. שמם של חמשת הילדים שזכו במספר הגדול ביותר של ציונים לשבח במשך החודש מתנוסס ברשימת המצטיינים המתפרסמת הן על קיר בית הספר והן באינטרנט. גם בכיתה ח'3 המורה רינה מתחילה כל שיעור בבוחן בקיאות על החומר של השיעור הקודם. גם היא בוחרת ומפרסמת את שמות חמשת המצטיינים. אך אצל המורה רינה הילדים לומדים את החומר בקבוצות של חמישה וחמישתם אחראיים…

Read More Read More

New thinking for a world of new problems (Times of Israel, 23.11.15)

New thinking for a world of new problems (Times of Israel, 23.11.15)

The revelation that one of the terrorists involved in the horrific bombings in Paris entered Europe as an asylum seeker from Syria demonstrates, in a nutshell, the most important problems of our era. Rapid tectonic social changes, be they the disintegration of the Arab world, the influx of refugees into Europe or the ravages of Hurricane Katrina in New Orleans, require us to reexamine our core assumptions. We face immense crises: terrorism, climate change, poverty and social gaps, the ongoing…

Read More Read More

קידום השלום ינמיך את להבות החרם (פורסם ב-26.7.2015, The Marker)

קידום השלום ינמיך את להבות החרם (פורסם ב-26.7.2015, The Marker)

הדיון הציבורי שהתעורר בשבועות האחרונים בשאלת החרם על ישראל, הוא חלק מסוגיה מדינית וכלכלית אסטרטגית, שעשויה ללוות אותנו לא מעט בשנים הקרובות. בדומה לתחומים אחרים, גם בעניין זה קיימת נטייה לבחון את הדברים אך ורק בעיניים ישראליות, מבלי לראות את התמונה הרחבה שאנחנו רק חלק ממנה. אין ספק, חלק מיוזמי החרם מחזיקים בעמדות אנטי־ישראליות, ולעתים אף אנטישמיות. עם זאת, כדי להבין את תופעת החרם הכלכלי וכיצד להתמודד עמה, חשוב להכיר את ההקשר הרחב יותר של השינוי בציפיות החברתיות מתאגידים ואת…

Read More Read More

4 שנים למחאה החברתית: מתחילים לראות שינוי (פורסם ב-NRG ,15.7.2015)

4 שנים למחאה החברתית: מתחילים לראות שינוי (פורסם ב-NRG ,15.7.2015)

לפני ארבע שנים בדיוק נטעו דפני ליף וחבריה אוהלים בשדרות רוטשילד. הרבה מים זרמו מאז – שתי מלחמות, שתי מערכות בחירות, המון הפגנות, הרבה ועדות ואינסוף להג ברשתות החברתיות – אך תשובה מוסמכת לשאלה האם המחאה הצליחה – עדיין אין. למעשה, רבים גורסים שהמחאה נכשלה ושמרבית הכוס, אם לא כולה – ריקה: נכון, חלק מהטייקונים נפלו, אבל השפעתם ועוצמתם של "הברונים" שנותרו, חזקות מתמיד (ע"ע יצחק תשובה). נכון, היו הפגנות ענק, אבל ממשלות עדיין לא סופרות את הציבור (איך נשכח…

Read More Read More

אל תגזימו עם הפוליטיקה של הזהויות (התפרסם ב"העוקץ", 14.3.2015)

אל תגזימו עם הפוליטיקה של הזהויות (התפרסם ב"העוקץ", 14.3.2015)

לקראת הבחירות הקרובות, אריה דרעי הפך לבון-טון החדש בקרב פעילים מזרחים רבים. אכן, קמפיין "האנשים השקופים" של ש"ס הוא חד ואפקטיבי ומציף לשיח הציבורי שאלות חשובות על האשכנזיות של מוקדי הכוח החברתיים והכלכליים בישראל. הטונים המתנשאים שהופנו כלפי ש"ס במהלך מערכת הבחירות (ע"ע יאיר לפיד ויאיר גרבוז) רק מחזקים זאת. אך יותר מכל, נראה שש"ס משכילה להבין שהצבעה בבחירות – ובמובן עמוק יותר, אפילו השתייכות אזרחית – כוללות רכיב חשוב של הזדהות רגשית ובעיקר של זהות אישית. קל יותר להצביע…

Read More Read More

כלכלה סולידרית (פורסם ב-6.3.2015 ב-Ynet)

כלכלה סולידרית (פורסם ב-6.3.2015 ב-Ynet)

ככל שהוא מצליח להגיח מעת לעת מבעד לעבותות המיסוך המדיני-ביטחוני, השיח הכלכלי-חברתי בבחירות המתקרבות איננו אידיאולוגי. זה כמובן מצער. בדמוקרטיה, מערכת הבחירות היא לכאורה הזמן המתאים ביותר לעמת בין השקפות עולם, ובהקשר הכלכלי-חברתי – להתווכח על מידת המעורבות של הממשלה במשק ולהכריע בין ברירות ערכיות שונות ביחס למערכת הבריאות, החינוך או הרווחה. בעידן עתיר גירויים שבו סף הקשב הציבורי הולך ופוחת, כמעט ואין מקום לוויכוחים מנומקים על אודות הצורך בשיקום מדינת הרווחה לעומת תביעה להרחבת ההפרטה. במובן זה, ברור שהדיבור…

Read More Read More