Browsed by
תגית: תאגידים

לפני שטפטוף החרם יהפוך למבול (התפרסם ב"הארץ", 3.2.16)

לפני שטפטוף החרם יהפוך למבול (התפרסם ב"הארץ", 3.2.16)

לפני כחודש הודיעה קרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית בארה"ב על החלטתה למשוך את השקעותיה מחמשת הבנקים הישראלים הגדולים וכן מחברת "שיכון ובינוי", בשל פעילותם בהתנחלויות. צעד זה מהווה עדות נוספת להצלחת השימוש בשיח "עסקים וזכויות אדם" במאבק נגד שימור השליטה של ישראל בשטחים, שיח שחדר בשנים האחרונות למיינסטרים. ביוני 2011 אישרה מועצת זכויות האדם של האו"ם "עקרונות מנחים על עסקים וזכויות אדם", שאף כי אינם מחייבים — עדיין — מבחינה משפטית, הם הופכים בהדרגה לסטנדרט שלפיו מדינות ותאגידים "מתיישרים". על…

Read More Read More

מגנה כרטה נגד פייסבוק (ביחד עם איל עופר) (פורסם ב"הארץ", 3.2.15)

מגנה כרטה נגד פייסבוק (ביחד עם איל עופר) (פורסם ב"הארץ", 3.2.15)

לפני כשבועיים קרא הנשיא ברק אובמה, במסיבת עיתונאים לצד ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, לאפשר לגופי הביטחון לפרוץ את ההצפנה במכשירים סלולריים. לדבריו, אסור שגופים אלו "יינעלו" מחוץ למכשירים סלולריים ואפליקציות המסרים במקרים של חשד לפעילות טרור. זוהי עמדה נדירה, ולא פלא שלא זכתה לכיסוי נרחב: מול אובמה עומדות ענקיות הטכנולוגיה, אפל, גוגל, פייסבוק ודומותיהן, המתנגדות בתוקף. אובמה אמנם הביע תקווה שגם החברות מעמק הסיליקון מעוניינות לפתור את בעיית הטרור משום שהן "פטריוטיות". אולם בינתיים, החברות ש"נכוו" מגילוייו של אדוארד…

Read More Read More

אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)

אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)

הקנסות העצומים, יותר מ–2 מיליארד שקל, שצפוי בנק לאומי לשלם בארה"ב בגין סיועו לאזרחים אמריקאים לחמוק מתשלומי מס, עוררו זעם ציבורי עצום. הזעם אינו נובע רק מעצם ההתנהגות הבעייתית של בנק גדול, אלא גם מהעובדה כי נושאי המשרה האחראים לכישלון האדיר הזה, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, לא ייפגעו ממנו בשל הכיסוי הביטוחי ששולם עבורם; וכן מכך שאת הקנס ישלם בפועל הציבור הרחב באמצעות כספי הפנסיה שלו. התבוננות נוספת בפרשה זו — כמו גם בקנס שמסתמן שיוטל בארה"ב על בנק…

Read More Read More

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 בנוגע לתמלוגים מאוצרות הטבע, שמהם עולה כי כיל הצליחה לרככן לטובתה באופן משמעותי, וחשיפת הפרוטוקולים שהעידו על העמדה האדנותית של ראשי דלק ונובל אנרג'י כלפי הרשות להגבלים עסקיים – הם ביטוי מזוקק למה שמכונה בספרות "עוצמה תאגידית". התמודדות עם העמדה הבעייתית הזאת יכולה להיעשות הן באמצעות חיזוק הכוחות שמהווים משקל־נגד לבעלי ההון והן באמצעות הגברת השקיפות. התפישה המקובלת במחוזותינו היא שהכרעה בעניינים חברתיים וערכיים בדמוקרטיה מסורה לפוליטיקאים, ולא לאנשי עסקים. הפוליטיקה נתפשת כתחום שבו האינטרסים…

Read More Read More

גוגל: do no evil – האמנם? (ביחד עם עו"ד אפי מיכאלי ועם עו"ד מורן הררי. המאמר לא פורסם בעיתונות, כנראה מתוך חשש מגוגל)

גוגל: do no evil – האמנם? (ביחד עם עו"ד אפי מיכאלי ועם עו"ד מורן הררי. המאמר לא פורסם בעיתונות, כנראה מתוך חשש מגוגל)

חוק "הרווחים הכלואים", שנדון בימים אלו בוועדת הכספים של הכנסת, מבקש להעניק הטבת מס בשיעור של מיליארדי (ואולי אף עשרות מיליארדי) שקלים לשורה של תאגידי ענק בגין רווחים שנצברו במהלך השנים ולא שולם עליהם מס. בעת שראש הממשלה ושר האוצר מכריזים מעל לכל במה על "בור" תקציבי המחייב העלאת מיסים, בעיקר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים. אין פלא שח"כ זהבה גלאון החליטה להשיק קמפיין אינטרנטי היוצא חוצץ נגד החוק החדש. אלא שכאן ניצב בפניה מחסום מפתיע: חברת גוגל ישראל…

Read More Read More

האולימפיאדה כמקלט מס (עם עו"ד מורן הררי) (פורסם ב"כלכליסט", 29.7.2012)

האולימפיאדה כמקלט מס (עם עו"ד מורן הררי) (פורסם ב"כלכליסט", 29.7.2012)

המשחקים האולימפיים מקושרים בתודעתנו עם תחרות ספורטיבית המשלבת מאמץ, כשרון עילאי וגאווה לאומית. אלא שלאולימפיאדה יש גם צדדים אפלים יותר. המגזין האנגלי Ethical Consumer חשף לאחרונה כי אזור סטראטפורד בלונדון לא ישמש רק ככפר אולימפי, אלא גם כמקלט מס. מתברר, שהרווחים שהאולימפיאדה צפויה להניב לכל השותפים בה – הספורטאים, השופטים, העובדים אך בעיקר 18 תאגידי הענק המשמשים ספונסרים של המשחקים – יהיו פטורים ממס. רווחים אלו, המוערכים בכ-2.7 מיליארד ליש"ט, היו אמורים להניב לא פחות מ- 700 מיליון ליש"ט לקופה…

Read More Read More

שיטת השקשוקה חוזרת (התפרסם ב-14.6.2012 ב-The Marker)

שיטת השקשוקה חוזרת (התפרסם ב-14.6.2012 ב-The Marker)

נכונותו המסתמנת של משרד האוצר להתפשר עם תאגידי הענק הגלובליים במשק – טבע, אינטל, אמדוקס, מוטורולה וצ'ק פוינט – בנוגע להיקפי המס שעליהם לשלם מעוררת שאלות קשות, הן ביחס למדיניות הממשלה והן ביחס לעמדת התאגידים. הצעת רשות המיסים לגבות מחברות אלו 15 מיליארד ₪ בלבד (במקום 40-30 מיליארד ₪!) היא מהדורה מחודשת של "שיטת השקשוקה" – החלטות הרות גורל על כספי הציבור מתקבלות מאחורי הקלעים, ב"מסחרה" שנעשית בתיווכם של עורכי-דין ורואי חשבון מפולפלים. זהו גם תקדים מסוכן: אם המס הקבוע…

Read More Read More

קודם תתחילו לשלם מס מלא (פורסם ב"גלובס", 6.6.2010)

קודם תתחילו לשלם מס מלא (פורסם ב"גלובס", 6.6.2010)

בשנים האחרונות יותר ויותר תאגידים גדולים מתהדרים ב"אחריות חברתית" וב"תרומה לקהילה". הקהילה העסקית מיצבה פעילות זו כפעולה וולונטרית הנובעת מ"אזרחות תאגידית" טובה. אלא שבפעילות זו חסרה חוליה מרכזית: שאלת האחריות הכלכלית של התאגיד, ובראשה – פרקטיקות אתיות של תשלום מס. שיעור מס החברות בישראל צונח. 61% בשנת 1985 הפכו ל-25% בלבד, שיצטמקו ל-18% ב-2016. את הסיבות לכך כולם יודעים: ההון נייד, צריך למשוך משקיעים, מיסוי נמוך יעודד תשלום מס אמת. מדוע אפוא התאגידים הגדולים במשק עדיין משתמשים בתכנוני מס אגרסיביים, ובראשם…

Read More Read More

עת לאחריות חברתית אמיתית (התפרסם בוואלה, 29.4.2010)

עת לאחריות חברתית אמיתית (התפרסם בוואלה, 29.4.2010)

בשנים האחרונות, מתהדרים התאגידים הגדולים במשק באחריותם החברתית ובתרומתם הרבה לקהילה, ומפליגים בשבח ההתגייסות של עובדיהם לטובת פרויקטים חברתיים. אין, כמובן, כל פסול בפעילות התנדבותית (כל עוד היא איננה נכפית על העובדים, כפי שקורה לא פעם): העזרה לזולת מעניקה סיפוק אישי, וגם מזכירה לנו שרבים מן הערכים החברתיים הראויים – עזרה הדדית, שיתוף, התחשבות, סולידריות – עומדים בניגוד קוטבי לחברת השוק שבתוכה אנו חיים, ובפרט למציאות התחרותית היומיומית של שוק העבודה. אך כאן בדיוק נעוץ ההיבט הצורם. אנו חיים במציאות…

Read More Read More