Browsed by
תגית: The Marker

משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)

משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)

הממונה על הביטוח, שוק ההון והחיסכון, דורית סלינגר, פירסמה בתחילת ספטמבר טיוטת הנחיה חשובה: על פי המוצע, משקיעים מוסדיים יוכפפו למדיניות "אמץ או גלה" ביחס לשאלה האם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת התייחסות להשקעות אחראיות. הצעד של סלינגר אינו בגדר גחמה, כפי שניתן היה אולי להתרשם מקריאת כתבתו של אסא ששון ב–TheMarker, ("מה חשוב יותר בחיסכון הפנסיוני — ערכים או תשואה?", 26.9). שורשיה של ההשקעה האחראית מצויים בקהילות נוצריות כמו הקווייקרים והמתודיסטים, שהטילו כבר במאה ה–18 מגבלות שונות על השקעה (למשל,…

Read More Read More

הפרטת מבחני הנהיגה לא תשפר את הבטיחות בדרכים (פורסם ב-The Marker, 7.12.16)

הפרטת מבחני הנהיגה לא תשפר את הבטיחות בדרכים (פורסם ב-The Marker, 7.12.16)

באחרונה דחה בג"ץ את העתירה נגד הפרטת מבחני הנהיגה. בפסק דינה כתבה השופטת אסתר חיות כי מאפייני המכרז שניסח משרד התחבורה מותירים את האחריות ויכולת הפיקוח בידי המשרד, ובנוסף מפחיתים את ההיבטים השלטוניים שבפעילות הבוחן: מערכת ממוחשבת משבצת את הבוחנים והנבחנים ובוחרת את מסלול הנסיעה; כלי הרכב יצוידו במצלמות ובמערכת GPS לתיעוד הבחינות; ומערכת ממוחשבת, ולא הבוחן, היא שתקבע את הזכאות לרישיון נהיגה לפי קריטריונים שקבע המשרד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת חיות, אין מדובר בהפרטה אסורה, אלא בהסתייעות מותרת בגורם…

Read More Read More

תנו לממשלה לנהל (פורסם ב-The Marker, 28.9.16)

תנו לממשלה לנהל (פורסם ב-The Marker, 28.9.16)

מירב ארלוזורוב חשפה באחרונה (TheMarker, 8 בספטמבר) את הדו"ח הממשלתי החדש ל"טיוב אופן אספקת השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ". הדו"ח מצביע על הכשלים בתהליכי המכרזים הממשלתיים, וכן על הליקויים העמוקים בפיקוח על השירותים המופרטים. אכן, כפי שכותבת ארלוזורוב, זהו דו"ח חשוב ביותר שבוחן לראשונה את יישומה של מדיניות הפרטתם של השירותים החברתיים, שאותה מובילות כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. על כך ניתן לומר – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. ראוי לקוות כי המלצות הדו"ח לתיקון הליקויים ייושמו, ובפרט בקביעת אמות…

Read More Read More

המאבק בתאונות עבודה בבניין 
נמצא בידי הבנקים (ביחד עם אדר גרין וגלית צברי, פורסם ב-The Marker, 22.5.2016)

המאבק בתאונות עבודה בבניין 
נמצא בידי הבנקים (ביחד עם אדר גרין וגלית צברי, פורסם ב-The Marker, 22.5.2016)

ריבוי התאונות הקשות והקטלניות בענף הבנייה עלה באחרונה למודעות הציבורית בישראל, הרבה בזכות פועלה של "הקואליציה למאבק בתאונות הבניין" ובזכות כלי תקשורת, שהחלו לסקר את התחום ואינם מרפים מן העניין. הקואליציה וכלי התקשורת מתרכזים, ובצדק, בשאלת הפיקוח והאכיפה של החוק ובמקומם של פקחי משרד הכלכלה שעובדים בתת־תקינה משוועת ובלי אמצעים; של המשטרה, שחסרה בה מודעות למאפיינים המיוחדים של אתרי התאונות האלה; של הפרקליטות, שממעיטה להגיש כתבי אישום; ושל בתי המשפט, שבמקרים הנדירים שמגיעים לדיון מסתפקים בקנסות קלים. ואולם יש זווית…

Read More Read More

קידום השלום ינמיך את להבות החרם (פורסם ב-26.7.2015, The Marker)

קידום השלום ינמיך את להבות החרם (פורסם ב-26.7.2015, The Marker)

הדיון הציבורי שהתעורר בשבועות האחרונים בשאלת החרם על ישראל, הוא חלק מסוגיה מדינית וכלכלית אסטרטגית, שעשויה ללוות אותנו לא מעט בשנים הקרובות. בדומה לתחומים אחרים, גם בעניין זה קיימת נטייה לבחון את הדברים אך ורק בעיניים ישראליות, מבלי לראות את התמונה הרחבה שאנחנו רק חלק ממנה. אין ספק, חלק מיוזמי החרם מחזיקים בעמדות אנטי־ישראליות, ולעתים אף אנטישמיות. עם זאת, כדי להבין את תופעת החרם הכלכלי וכיצד להתמודד עמה, חשוב להכיר את ההקשר הרחב יותר של השינוי בציפיות החברתיות מתאגידים ואת…

Read More Read More

אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)

אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)

הקנסות העצומים, יותר מ–2 מיליארד שקל, שצפוי בנק לאומי לשלם בארה"ב בגין סיועו לאזרחים אמריקאים לחמוק מתשלומי מס, עוררו זעם ציבורי עצום. הזעם אינו נובע רק מעצם ההתנהגות הבעייתית של בנק גדול, אלא גם מהעובדה כי נושאי המשרה האחראים לכישלון האדיר הזה, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, לא ייפגעו ממנו בשל הכיסוי הביטוחי ששולם עבורם; וכן מכך שאת הקנס ישלם בפועל הציבור הרחב באמצעות כספי הפנסיה שלו. התבוננות נוספת בפרשה זו — כמו גם בקנס שמסתמן שיוטל בארה"ב על בנק…

Read More Read More

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 בנוגע לתמלוגים מאוצרות הטבע, שמהם עולה כי כיל הצליחה לרככן לטובתה באופן משמעותי, וחשיפת הפרוטוקולים שהעידו על העמדה האדנותית של ראשי דלק ונובל אנרג'י כלפי הרשות להגבלים עסקיים – הם ביטוי מזוקק למה שמכונה בספרות "עוצמה תאגידית". התמודדות עם העמדה הבעייתית הזאת יכולה להיעשות הן באמצעות חיזוק הכוחות שמהווים משקל־נגד לבעלי ההון והן באמצעות הגברת השקיפות. התפישה המקובלת במחוזותינו היא שהכרעה בעניינים חברתיים וערכיים בדמוקרטיה מסורה לפוליטיקאים, ולא לאנשי עסקים. הפוליטיקה נתפשת כתחום שבו האינטרסים…

Read More Read More

המלחמה הגלובלית בתכנוני המס (ביחד עם עו"ד מורן הררי, פורסם ב-The Marker, ב-15.1.2013)

המלחמה הגלובלית בתכנוני המס (ביחד עם עו"ד מורן הררי, פורסם ב-The Marker, ב-15.1.2013)

התוכנית לכלכלה הוגנת שהציגה מפלגת העבודה מציגה חזון מפורט ושאפתני. ראוי לשבח הפרק המתמקד ב"מיסוי הוגן", שמציב על השולחן סוגיה בעלת רגישות פוליטית וחברתית גבוהה. בקרוב נדע אם תינתן לשלי יחימוביץ' ההזדמנות להוכיח במבחן המציאות את יכולתה לגייס את הסכומים הנקובים בתוכניתה, אך נראה כי גם מבקרי התוכנית יסכימו שאחד המכשולים העיקריים הניצבים בפני גיוס כספים נעוץ ביכולתה של רשות המסים להעמיק משמעותית את המאבק בתכנוני מס אגרסיביים. ביולי 2012 פירסם ארגון Tax Justice Network מחקר שממנו עולה כי ב-2010…

Read More Read More

שיטת השקשוקה חוזרת (התפרסם ב-14.6.2012 ב-The Marker)

שיטת השקשוקה חוזרת (התפרסם ב-14.6.2012 ב-The Marker)

נכונותו המסתמנת של משרד האוצר להתפשר עם תאגידי הענק הגלובליים במשק – טבע, אינטל, אמדוקס, מוטורולה וצ'ק פוינט – בנוגע להיקפי המס שעליהם לשלם מעוררת שאלות קשות, הן ביחס למדיניות הממשלה והן ביחס לעמדת התאגידים. הצעת רשות המיסים לגבות מחברות אלו 15 מיליארד ₪ בלבד (במקום 40-30 מיליארד ₪!) היא מהדורה מחודשת של "שיטת השקשוקה" – החלטות הרות גורל על כספי הציבור מתקבלות מאחורי הקלעים, ב"מסחרה" שנעשית בתיווכם של עורכי-דין ורואי חשבון מפולפלים. זהו גם תקדים מסוכן: אם המס הקבוע…

Read More Read More

הזיקנה היא נכס, ולא נטל (פורסם ב-The Marker ב-24.5.2012) (גרסה לא ערוכה)

הזיקנה היא נכס, ולא נטל (פורסם ב-The Marker ב-24.5.2012) (גרסה לא ערוכה)

ב-2020 12.2% מהישראלים יהיו זקנים. בהינתן שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות במדינות ה-OECD, חשוב שכחברה נדע "להחליף דיסקט", הן ברמת הפרט, והן ברמת המדיניות הציבורית. יום אחד הלא כולנו – נשים וגברים, עשירים ועניים, יהודים וערבים – נגיע לגבורות. בזיקנתנו, מדינת ישראל מותירה אותנו איש-איש לגורלו. אכן, חוק פנסיה חובה מבטיח לראשונה פנסיה מינימלית לכולם, אך זו רק "רצפה" של זכויות, ומולה נמשכת השחיקה בקצבאות הזקנה, גדל מספר הביטוחים הרפואיים הפרטיים והאשפוז הסיעודי טרם נכלל בסל הבריאות. אך זיקנה איננה…

Read More Read More